אתה תבוא

                                                11.9.1974

אתה תבוא תראה את חדרי

  • אין שינוי

אותה נברשת תלויה, אותן תמונות.

במזרון האדום של מיטתי, הצבע לא דהה.

אתה תבוא.

ותראה את כתב ידי

מקשט גלויות קלף

ועוד הדיו כהה ואין בן אות הזמן,

בסלסולי האותיות שאהבת.

אתה תבוא.

כי בשבילך שמרתי את כל הפרחים שקמלו

בין דפי הספרים שדפדפנו.

בשבילך שמרתי על שנות חברות

ועוד שנה של בדידות

שלא עמדה במבחן.

אתה תבוא, תראה את חדרי

  • אין שינוי.

אותן מרצפות לבנות, וילאות בלבן,

את הכל השארתי כאן.

רק את עצמי לקחתי מכאן,

לקחתי מזמן.

Sponsored Post Learn from the experts: Create a successful blog with our brand new courseThe WordPress.com Blog

WordPress.com is excited to announce our newest offering: a course just for beginning bloggers where you’ll learn everything you need to know about blogging from the most trusted experts in the industry. We have helped millions of blogs get up and running, we know what works, and we want you to to know everything we know. This course provides all the fundamental skills and inspiration you need to get your blog started, an interactive community forum, and content updated annually.

אגרוף

19.12.2020

הָאֶגְרוֹף הַקָּפוּץ

בֵּין צַלְעוֹתַי מְדַלֵּג –

רַקְדָנִיּוֹת בָּלֵט הַמְּנִיפוֹת זְרוֹעוֹת דְּקִיקוֹת אֵל עַל

וּפּו‏‎‏ֹינְטִים חָדִים לְלֹא כָּרִיּוֹת גֵּ'ל

בָּרַגְלַיִם,

מָחוֹל מוֹדֶרְנִי, מַרְדָנִי

הַמְּמָאֵן לְהִדָּמוֹת

וְתוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ.

בִּרְצוֹתוֹ מִצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ

–     גְּרָפִים נוֹסְקִים וְצוֹנְחִים

בְּקֶצֶב

בִּלְתִּי אָחִיד.

חַסְרֵי מִשְׁמַעַת וְתַחֲרוּתִיּוּת

וּגְמוּלוֹ

תַּעֲרוּכַת אָמָּנוּת פְּלַסְטִית

לִבְחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְצִיּוּן.

תָּמָ"א 68

לִמְכִירָה בֵּית חָזֶה בְּגוּף סוֹלִידִי וְשָׁקֵט

מְרֹהַט בִּסְטַנְדַּרְט גָּבֹהַּ

כּוֹלֵל

שְׁנִי חֲדָרִים

וּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת

סַרְעֶפֶת מַפְרִידָה לְחָלָל הַבֶּטֶן,

נוֹף מְשַׁכֵּר

לְרֵאוֹת יְרֻקּוֹת וְ

מִתְחָם שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא

אַטְרַקְצִיָּה לִמְבֻגָּרִים

שְׁבִילֵי גִּישָׁה לַכָּבֵד

לַלַּבְלַב  וְלַכְּלָיוֹת בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה.

לֹא מְמֻזָּג, חֲנִיָּה פְּרָטִית 

לְלֹא גִּישָׁה לְעוֹרְקֵי תְּנוּעָה

מֶרְכָּזִיִּים

אִכְלוּס גָּמִישׁ.

(לֹא פֻּרְסַם מְחִיר)

מוּבֶסֶת

12.11.20                                  

דָּבְקָה נַפְשׁוֹ

בְּשׁוֹקוֹלָד חִיּוּכֵךְ הַמָּרִיר

ובְסִימָנֵי חִתּוּךְ רְבוּעִים

בְּטַבְלַת עֵינַיִךְ

זוּג טוּרֵי שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת

זָהֲרוּ בְּגוּפֵךְ הַמְּנֻמָּר  

  • גְּבִישֵׁי סֻכָּר ,

וְהוּא נָגַס וְכִרְסֵם בָּךְ

כְּעַכְבָּר מָצוּי בַּלַּיְלָה.

עַל פִּיךְ הֶחָתוּם

רְדִיד אֲלוּמִינְיוּם

  • ­­עֲלֵה תְּאֵנָה

מְכַסֶּה עַל תְּבוּסָתֵך

בְּשִׁטָּיוֹן.

  • מוקדש לכל הנשים השותקות

בלי בושה

משוררים טובים ומפורסמים נוהגים לשלוח הודעות למנויים "ולהזכיר" להם שספרם ראה אור וניתן לרכוש אותו וכו' וכו'

אז מדוע, לי הקטנה, יש תחושת אי נוחות להזכיר לכם שניתן לרכוש את ספרי "מילים ממים" בהוצאת "סטימצקי"? עכשיו שהקורונה כבר התרגלה אלינו, אנחנו מתרגלים לסבבי סגר וכבר סוף, סוף מאפשרים פתיחת חנויות צצה הזדמנות לתזכורת.

חברים זו אינה בושה, זו בקשה לרכוש את ספרי, ללמוד להכיר אותי כפי שאני. אני מאמינה שתיהנו ממנו, כי המשובים שקבלתי היו טובים מאד ורבים מהחברים גילו רחל אחרת, הזדהו עם שיר כזה או אחר ובעיקר היו מופתעים מהכנות והפתיחות בשירים.

יאללה חברים, תעשו מערוף, הקורונה הזו עצרה את כל הגלגלים שהיו בכוונתי לגלגל, אולי בא הזמן לפרוץ את המחסום ולהגיע לעוד ועוד לבבות.

תודה.

המשך קריאת הפוסט "בלי בושה"

ארובות

מֵאֲרֻבּוֹת גַּגִּי

נִפְלַט עָשָׁן סַמֶּיךָ

–         הִתְכַּלּוּ

בְּכִבְשָׁן לְבָבִי.

בְּמַסָּעוֹ הַעֲקַלְתוֹנִי

נִגַּע כָּל פִּתּוּל

הָאֱגוֹז הַקָּשֶׁה

יָשֵׁן שְׁנַת

יְשָׁרִים.

2013

שיר שפרסמתי היום באתר של נילי דגן

יש ימים

9.9.2020

יֵשׁ יָמִים מִילּוֹתַיי שׁוֹפְעוֹת

חֵן

וְיִפְעָה נוֹבַעַת מִילִּים

מְתוֹאָמוֹת

אֲדוּקוֹת לְמִשְׁנָתִי

הֲדוּקוֹת.

אֵינִי יוֹדַעַת מַדּוּעַ

אֵינִי שׁוֹאֶלֶת מָתַי

חוֹבֶקֶת אֶת יָמַי

הָעֲקָרִים, הַאֲפו‎‎‎‎‎ֹרִים

בְּצִיפִּיָּיה

שֶׁיָּשִׂיבוּנִי

אֵלַי.

גמר חתימה טובה ובריאות טובה לכם ידידי היקרים.

נוף

הַנּוֹף תַּשׁ הַלַּיְלָה
צַמָּרוֹת שָׁחוּ
פְּרָחִים הִרְכִּינוּ
רֹאשׁ, נָצְרוּ כּוֹתַרְתָּם
בָּתִּים לְלֹא אוֹר בַּחַלּוֹנוֹת
– אַנְדַּרְטָאוֹת
בִּרְחוֹבוֹת חֲשׁוּכִים

כָּל הָעֲנָנִים שְׁחֹוֹרִים
הַלַּיְלָה חֲסַר כּוֹכָב
עוֹרְבִים שְׁקוּטֵי מָקוֹר
הִתְמַזְגוּ בֵּין הָעֵצִים
וְשִׁירָתָם נָדַמָּה
תַּחַת שַׁרְבִיט הַמְּנַצֵּחַ
הַנּוֹף הִשְׁחִיר
וְהֶאֱדִים
וְחָוָה אֵם כָּל חַי
זָקְרָה רֹאשׁ
לְהַלְבִּישׁ כֻּתֹּנֶת עוֹר
לַבְּרִיאָה

לידה מאוחרת

אפשר ללדת בגיל 68 (כמעט) מסתבר שהקורונה משנה הכל.

ספר השירה שלי "מילים ממים" שראה אור כבר לפני מספר חודשים, התחבא במחסני סטימצקי ולא חשף את פניו, לא היה לו האומץ לחגוג בזמן שכולם מוטרדים ומודאגים מסכנות הקורונה.

היום בשעה טובה התבשרתי כי תחל הפצת הספר ובמהלך השבוע יגיע לסניפי סטימצקי המפוזרים בארץ.

השמחה מהולה בחששות, רציתי לחגוג, לתת קרדיטים לאלה שזכאים לו, אבל לא יצא… נו שוין, היום הוא בחר להיוולד. ואני מאד מקווה שתהיה לו תהודה והדברים שיצאו מן הלב, יכנסו אל הלב.

מי שעדיין נשמר (כי כך צריך) ופוחד להסתובב במרכזי קניות, או בחנויות הסניף, קיימת אפשרות לרכוש אותו בהנחה באתר "סטימצקי" בימים הקרובים.

אודה לכם מקרב לב על הערות והארות, בקורת בונה (כי אני רגישה) וסתם שיתוף במחשבותיכם אודותיו.