11.9.1974
אתה תבוא תראה את חדרי
- אין שינוי
אותה נברשת תלויה, אותן תמונות.
במזרון האדום של מיטתי, הצבע לא דהה.
אתה תבוא.
ותראה את כתב ידי
מקשט גלויות קלף
ועוד הדיו כהה ואין בן אות הזמן,
בסלסולי האותיות שאהבת.
אתה תבוא.
כי בשבילך שמרתי את כל הפרחים שקמלו
בין דפי הספרים שדפדפנו.
בשבילך שמרתי על שנות חברות
ועוד שנה של בדידות
שלא עמדה במבחן.
אתה תבוא, תראה את חדרי
- אין שינוי.
אותן מרצפות לבנות, וילאות בלבן,
את הכל השארתי כאן.
רק את עצמי לקחתי מכאן,
לקחתי מזמן.