הייקו עם זנב

מפולת

לָבַת הַשֶּׁלֶג
גּוֹלֶשֶׁת כּוֹבֶשֶׁת
אֶת צַלֱעוֹת הָהָר
מַלְכָּה לְבָנָה
מִסְתַּעֶרֶת בְּזַעַם
רַעַם
יוֹרֶקֶת מֶלַח
עַל מֻרְסוֹת הָהָר
הַקָּפוּא
קֶצֶף פִּיהָ
מִתְעַצֵּם
וְהוֹלֵךְ

Sponsored Post Sponsored Post Menu פרטים נוספים Learn from the experts: Create a successful blog with our brand new courseThe WordPress.com Blog

WordPress.com is excited to announce our newest offering: a course just for beginning bloggers where you’ll learn everything you need to know about blogging from the most trusted experts in the industry. We have helped millions of blogs get up and running, we know what works, and we want you to to know everything we know. This course provides all the fundamental skills and inspiration you need to get your blog started, an interactive community forum, and content updated annually.

Register now

נפלאות הטבע

ראו מה שצבע מסוגל לעשות, אותי הוא כישף. ענף דקל כרות פשוט ריתק אותי בצבעיו.

לא עמדתי בפיתוי והחלטתי להנציח אותו לפני שהצבעים יידהו.

נכון קצת עצבתי והכנסתי לכאורה למסגרת, אבל זהו.

עבודה עברית

קיץ שנת 1966, נערה משועממת בחופש הגדול.

גדולה מדי בכדי לשחק בבובות, צעירה מדי מכדי לקבל אישור לעבודה.

אחי הבכור אשר מבוגר ממני בשנה, זוכה לאישור מלשכת התעסוקה והוא מופנה לאולפנים המאוחדים בהרצליה. אני מתלווה אליו, לבקשתו, נרגשים מהמעמד והמקום, שנינו זוכים לאודישן קצר ולאחר מיון, אחי נשלח הביתה ואני נשארת. תמורת 10 לירות ליום מבקשים מכל הסטטיסטים למחוא כפיים על פי אות של הבמאי.

שעות אנחנו עומדים ומוחאים כפיים, מצלמים אותנו ממספר זוויות, כמו בהוליווד ואנו בטוחים שאנחנו כוכבים זוהרים בשמים ואוטוטו יגלו את כשרוננו (טוב אני לא ממש, אבל היו גם נשים וגברים שהסתובבו כמו תרנגולים זהובי זנב)

יומיים עבודה, זה הכל. 20 לירות, לא רע בשביל מחיאות כפיים, הרגשתי ממש עשירה ונחשקת (הרי יש סיבה שבחרו בי  😉 ).

כשהסרט הוקרין, ראיתי את עצמי להרף עין וסביר להניח שהצופים לא הבחינו בי כלל, או בכל אחד מהסטטיסטים.

אבל עבדתי, זכיתי לחוויה מיוחדת ואפילו התווסף זיכרון מיוחד לאוסף הזיכרונות שלי.

(אם תרצו חתימה, בשבילכם אני כאן…)

מי שאינו

מִי שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מֵהַמָּוֶת

אֵינֶנּוּ חַי

מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹחֵק

אֵינֶנּוּ נִדְרָשׁ לִכְתֹּב

מִי שֶׁאֵינֶנּוּ יָשֵׁן

אֵינוֹ חָפֵץ חֲלוֹם

מִי שֶׁחֲלוֹם אֵין לוֹ 

גַּם פַּחַד אַיִן.

חידה

אולי זו השפעת הקורונה ואם לא צמח זנב אין זה אומר שלא ייתכנו שינויים .

אני כאן כדי לחוד חידות ולבחון את השפעות הוירוס על הדימיון.

מצרפת 2 תמונות שאני מבקשת לפתוח לפי סדר ולנסות להבין מה מסתתר בתמונות.

• 

בגלל שאני חסה עליכם מוסיפה קישור לתמונה השלישית, כי אולי היא תחשוף קצת יותר.

https://photos.google.com/photo/AF1QipNlYgDgX5rtr0Ztq5al0t-vsJPYHT4aslG37Dgh

ליריקה

https://lyrica.org.il/blog/?cat=1

שיר חדש שלי באתר ליריקה.

מוזמנים להגיב

אתה תבוא

                                                11.9.1974

אתה תבוא תראה את חדרי

• אין שינוי

אותה נברשת תלויה, אותן תמונות.

במזרון האדום של מיטתי, הצבע לא דהה.

אתה תבוא.

ותראה את כתב ידי

מקשט גלויות קלף

ועוד הדיו כהה ואין בן אות הזמן,

בסלסולי האותיות שאהבת.

אתה תבוא.

כי בשבילך שמרתי את כל הפרחים שקמלו

בין דפי הספרים שדפדפנו.

בשבילך שמרתי על שנות חברות

ועוד שנה של בדידות

שלא עמדה במבחן.

אתה תבוא, תראה את חדרי

• אין שינוי.

אותן מרצפות לבנות, וילאות בלבן,

את הכל השארתי כאן.

רק את עצמי לקחתי מכאן,

לקחתי מזמן.

אגרוף

19.12.2020

הָאֶגְרוֹף הַקָּפוּץ

בֵּין צַלְעוֹתַי מְדַלֵּג –

רַקְדָנִיּוֹת בָּלֵט הַמְּנִיפוֹת זְרוֹעוֹת דְּקִיקוֹת אֵל עַל

וּפּו‏‎‏ֹינְטִים חָדִים לְלֹא כָּרִיּוֹת גֵּ'ל

בָּרַגְלַיִם,

מָחוֹל מוֹדֶרְנִי, מַרְדָנִי

הַמְּמָאֵן לְהִדָּמוֹת

וְתוֹלֶה בִּטְחוֹנוֹ בְּעַצְמוֹ.

בִּרְצוֹתוֹ מִצְטַיֵּן בְּסִגְנוֹנוֹ

–     גְּרָפִים נוֹסְקִים וְצוֹנְחִים

בְּקֶצֶב

בִּלְתִּי אָחִיד.

חַסְרֵי מִשְׁמַעַת וְתַחֲרוּתִיּוּת

וּגְמוּלוֹ

תַּעֲרוּכַת אָמָּנוּת פְּלַסְטִית

לִבְחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת וְצִיּוּן.

תָּמָ"א 68

לִמְכִירָה בֵּית חָזֶה בְּגוּף סוֹלִידִי וְשָׁקֵט

מְרֹהַט בִּסְטַנְדַּרְט גָּבֹהַּ

כּוֹלֵל

שְׁנִי חֲדָרִים

וּשְׁתֵּי עֲלִיּוֹת

סַרְעֶפֶת מַפְרִידָה לְחָלָל הַבֶּטֶן,

נוֹף מְשַׁכֵּר

לְרֵאוֹת יְרֻקּוֹת וְ

מִתְחָם שַׁעֲשׁוּעִים שֶׁהוּא

אַטְרַקְצִיָּה לִמְבֻגָּרִים

שְׁבִילֵי גִּישָׁה לַכָּבֵד

לַלַּבְלַב  וְלַכְּלָיוֹת בְּרֹב יְמוֹת הַשָּׁנָה.

לֹא מְמֻזָּג, חֲנִיָּה פְּרָטִית 

לְלֹא גִּישָׁה לְעוֹרְקֵי תְּנוּעָה

מֶרְכָּזִיִּים

אִכְלוּס גָּמִישׁ.

(לֹא פֻּרְסַם מְחִיר)

מוּבֶסֶת

12.11.20                                  

דָּבְקָה נַפְשׁוֹ

בְּשׁוֹקוֹלָד חִיּוּכֵךְ הַמָּרִיר

ובְסִימָנֵי חִתּוּךְ רְבוּעִים

בְּטַבְלַת עֵינַיִךְ

זוּג טוּרֵי שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת

זָהֲרוּ בְּגוּפֵךְ הַמְּנֻמָּר  

• גְּבִישֵׁי סֻכָּר ,

וְהוּא נָגַס וְכִרְסֵם בָּךְ

כְּעַכְבָּר מָצוּי בַּלַּיְלָה.

עַל פִּיךְ הֶחָתוּם

רְדִיד אֲלוּמִינְיוּם

• ­­עֲלֵה תְּאֵנָה

מְכַסֶּה עַל תְּבוּסָתֵך

בְּשִׁטָּיוֹן.

• מוקדש לכל הנשים השותקות